מקיימות לעיצוב רגנרטיבי
אחד השינויים הקריטיים ביותר בהתחדשות עירונית הוא מעבר לרעיון הקיימות לגישה הוליסטית יותר: עיצוב רגנרטיבי. בעוד שהקיימות מתמקדת בשמירה על הסטטוס קוו – שימור המשאבים וצמצום הנזק – התכנון הרגנרטיבי מבקש לחדש, לשחזר ולהשתפר ללא הרף. לאורך כל הדיון צוין כי לעיתים קרובות השוק מבלבל בין שני המונחים, תוך סכנה שקיימות ושקיעתה בשפת היומיום, תתפרש כתרגיל מתקתק ולא כגישה טרנספורמטיבית.
זה העלה שאלה רלוונטית – האם אנחנו בנקודת המפנה לקיימות עכשיו שהיא צפויה כקו ההתחלה? במחשבה כיצד להשפיע על שינוי חיובי, הצעד ההגיוני הבא הוא התחדשות. עם זה כעיקרון מנחה, הסביבה הבנויה צריכה להיות מתוכננת לא רק כדי להגביל את הנזק אלא כדי לשפר באופן פעיל את המערכת האקולוגית ואת איכות החיים של תושביה. זה דורש שינוי פרדיגמה, תוך התמקדות בתהליכים מעגליים שבהם מבנים וחללים עירוניים תורמים למעגל של התחדשות.
שווי לטווח ארוך לעומת עלויות לטווח קצר
כל שינוי הוא לא בלי האתגרים שלו. הנושא במהלך הדיון היה איך להתגבר על ההתנגדות של איזון ערך לטווח ארוך עם עלויות לטווח קצר. אומנם יש כמה מפתחים המאמצים גישות בנות קיימא, אך רבים מהססים לאמץ עיצוב רגנרטיבי בשל העלויות הגבוהות יותר המקושרות לאמצעי קיימות. עם זאת, מספר משתתפים טענו כי ההשקעות הראשוניות יכולות להוביל להטבות ארוכות טווח, כולל ערכי רכוש גבוהים יותר, עלויות תפעול מופחתות ושיפור שימור הדיירים.
חלק מהגישה הוא לחנך לקוחות ובעלי עניין לגבי הערך הכספי והחברתי. האמת הבוטה היא שמפתחים רבים אינם ששים לאמץ צעדי קיימות אלא אם כן יש החזר ברור על ההשקעה. עם זאת, פרויקטים המשלבים קיימות בערכי הליבה והתפוקה שלהם ממשיכים להדגים כי אמצעים אלה יכולים להוביל להגדלת המכירות ולשביעות רצון גבוהה יותר של הדיירים. ככל שיזמים, בעלי בתים ומלונאים מתחילים לראות את היתרונות ארוכי הטווח של השקעות אלה, השוק יכול להשתנות ולהמשיך להתקדם.
