"אני שואף לשלמות במחשבותיי ובמעשיי"

האדריכל השווייצרי הנודע ולריו אולג'יאטי (Valerio Olgiati) מבלה את החורף בפלימס (גראובינדן, שווייץ) ואת הקיץ ב"Villa Além" שלו באזור הפורטוגזי של אלנטז'ו. בראיון זה, הוא מסביר מה גרם לארכיטקטורה שלו להפוך עוד יותר רדיקלית ואילו ערכים מחברים אותו אל V-ZUG כשגריר של יצרנית המכשירים החשמליים ממרכז שווייץ.

NZZ יצירת תוכן: מר אולג'יאטי, מהי ארכיטקטורה טובה?

ולריו אולג'יאטי: ארכיטקטורה טובה עוסקת בדיאלוג רגשי עם אנשים ונפרשת על פני הרבה מעבר לפונקציונליות גרידא. זו הנשמה של הבניין שהופכת ארכיטקטורה לטובה.

איך היית מתאר את הסגנון שלך?

אני לא מתעניין בסגנונות. באמצעות הארכיטקטורה שלי, אני רוצה ליצור משהו שהוא נצחי. סגנונות יוצרים זיכרונות ומספרים סיפורים. זו לא המטרה שלי. אני רוצה שאנשים יחוו את הארכיטקטורה שלי. הם אמורים לחוות תחושה של מרחביות. אולי אפילו תחושה ראשונית.

ואיך אתה מצליח ליצור את "התחושה הראשונית" הזו?

אני מחבר דברים כך שהם יהיו בהרמוניה אחד עם השני ויעוררו באנשים יצירתיות. זו מלאכת היד של אדריכל והיא הולכת יד ביד עם הדמיון.

האם זה בעיקר עניין של צבעים, חומרים ופני שטח?

כן, כל האלמנטים האלה משחקים תפקיד ברור. אבל זה כולל גם פרופורציות, אור ואקוסטיקה. כשאני מתכנן חדר, אני בעיקר חושב על האנשים שיחוו את החלל. אם החדר צריך לתת תחושה של נוחות וביטחון, אני שואל את עצמי: איפה אנשים יישבו ואיפה הם ינועו? איפה הפתחים?

ולריו אולג'יאטי (64), יליד גראובינדן, הוא אחד האדריכלים השווייצריים המפורסמים ביותר והוא עשה לעצמו שם ברחבי העולם בזכות הארכיטקטורה המינימליסטית והרדיקלית שלו. המבנים הידועים ביותר שלו כוללים את הבית הצהוב בפלימס, את מרכז הפארק הלאומי בזרנז ואת Villa Além בפורטוגל, ביתם השני של ולריו אולג'יאטי ואשתו תמרה. מר אולג'יאטי זכה בפרסים רבים על המבנים החלוציים שלו.

מה צריך לקחת בחשבון כדי שחדר יקרין תחושת נוחות?

אם אני יושב בחדר עם חלונות מולי ומאחוריי, אין תחושה של נוחות וביטחון. למעשה אתה עשוי אפילו להרגיש חשוף ולא נוח, למרות העובדה שהחדר הזה נראה מאוד אטרקטיבי בתמונה. אני חושב שחדר שינה, למשל, צריך להיות בעל אופי מגן. בין היתר, ניתן להשיג זאת על ידי תצורת החלונות, על ידי מיקום חדר השינה בבית או אפילו על ידי מיקום הבית בשטח הקרקע. אפשר להגן עליו בקצה מסדרון או בגומחה עם נוף שנפתח על ציר.

אילו מחשבות לקחת בחשבון כשבנית את הבית בפורטוגל כדי ליצוק תחושת ביטחון בחדרים?

מה שאתה רוצה לעשות בבית הוא שיש חדרים מסוימים בהם מרגישים מוגנים ואחרים בהם מרגישים חשופים יותר. בבית שלנו, שעשוי מבטון, נתתי לכל חדר ביטוי ייחודי משלו. הטרקלין, למשל, מעוצב בצורת ריבוע עם חלון מרכזי יחיד המשקיף אל הנוף העצום. אפשר לומר שזו הפיאצה בה כולם נפגשים. כל שאר החדרים מקובצים סביבו.

הבטון לא קצת אכזרי וקר?

כל מי שמגיע לביקור מופתע לגלות שהטרקלין שלנו נעים. מאחר וכולם מכבדים בטון – הכל בבית שלנו הוא מבטון חשוף, בין אם זה הקירות, התקרות או הרצפות. מה שהופך את החדרים לנעימים הוא סוג החדר, המיקום והתאורה. בבית שלנו, אתם משקיפים מתוך טרקלין חשוך אל אור הגן.

"אני עושה קומפוזיציות של דברים כך שהם יעוררו באנשים יצירתיות. זו מלאכת היד של אדריכל והיא הולכת יד ביד עם הדמיון."

למה אתה נהנה כל כך לעבוד עם בטון?

אני מרגיש שבטון הוא הכלי שבאמצעותו אני יכול ליצור כל חלק בבניין. זה מאפשר לי ליצור משהו שלם ברור ומושך. אבל אתה צריך לדעת איך להתמודד עם החומר הזה. אני מוצא כי רוב הארכיטקטורה בבטון אינה נעימה. לא הייתי רוצה לגור בבניינים כאלה.

איזה תפקיד ממלא המטבח שלכם במבנה בכללותו?

כשתכננתי את המטבח חשבתי על מעין מוסך מקורה, חדר לא רשמי שנפתח לגינה. במרכז יש אי עבודה, שלעיתים קרובות אנחנו עומדים סביבו.

במידת האפשר, האם תעצבו מטבח עם אי עבודה?

בהחלט. אני מוצא את זה מאוד נעים לעמוד סביב אי עבודה, להתארגן, לבשל ואולי ליהנות ממשקה. כשיש מספיק מקום לאי במטבח, זו תמיד הבחירה הטובה ביותר. אבל אפשר גם לבשל היטב יחד במטבח המותקן על קיר. הכל חייב להיות מסודר כך שלא תפריעו זה לזה כל הזמן.

האם מטבחים קשים לתכנון, כי הם מחייבים בראש ובראשונה פונקציונליות?

לא, לא קשה יותר מבתים, שגם הם צריכים להיות פונקציונליים מכל הבחינות. אני נהנה לעצב מטבחים כי אני נהנה לבשל. עבור אשתי ואני, בישול יחד הוא הזדמנות נהדרת להתנתק מהעומס.

עד כמה שיקולים של קיימות היו חשובים לכם כשבניתם את הווילה?

אנו מייצרים אנרגיה סולארית משלנו, בה אנו משתמשים כדי לחמם את הבית במהלך החורף. יתר על כן, הבית מעוצב כך שלא יהיה חם מדי בקיץ. יש לנו קירות מוצלים ומערכת אוורור גאונית. הטמפרטורה בבית לעולם אינה עולה מעל 25 מעלות. זה אומר שאנחנו לא צריכים מיזוג אוויר.

"אני מרגיש שבטון הוא הכלי שבאמצעותו אני יכול ליצור כל חלק בבניין. זה מאפשר לי ליצור משהו שלם ברור ומושך."

איך אתה עובד עם תרבויות זרות בעת פיתוח פרויקט בחו"ל?

כאדריכל, אתה יכול להגיב לסביבה בדרכים שונות. חלק מהאדריכלים מתבססים על מאפיינים סגנוניים של הארכיטקטורה המקומית, או משחזרים את סוגי הבניינים האופייניים למקום. אני לא עושה את זה. אני מתעניין בנוכחות הפיזית של הסביבה או של הנוף. בסופו של דבר, אני לא חקלאי פורטוגזי ואין טעם להקיף את עצמי בסגנון האדריכלי של חקלאי, או לנסות לחיות בבית באופן בו חקלאי היה חי. החקלאים כאן לא חיים כמו תיירים שבעיקר רוצים להתרווח בבריכה בבגדי ים.

איך היית מתאר את אורח החיים והשגרה היומית שלך?

אשתי ואני גרים ועובדים כאן אולי חמישה חודשים בשנה ואנחנו מנהלים את המשרד בפלימס מרחוק. מדי פעם אנחנו הולכים לים או נהנים מטבילה בבריכה. ולעיתים קרובות אנחנו עובדים בגינה.

האם הארכיטקטורה המינימליסטית במיוחד, הבדידות וקירות הבטון הריקים סביבך משפיעים על עבודתך היצירתית?

ללא ספק יש כאן פחות הסחות דעת ויש לך זמן לחשוב מחדש על דברים בלי סוף. מאז שיש לנו את הבית הזה, האדריכלות שלי הפכה ליותר תכליתית ורדיקלית.

האם למדת יותר על עצמך כאן כאדריכל בלבד, או גם כאדם?

המקום הזה השאיר בי חותם מכל הבחינות. כאן הכל עובד אחרת. כשאנו חוזרים לכאן אחרי כמה חודשים, אני צריך שבועיים טובים כדי להתרגל שוב לאורח החיים השלו. אתה לא יושב בסירה שלוקחת אותך למקום כלשהו. אתה צריך לבדוק בעצמך שאתה עדיין בתנועה. אתה נאלץ לחשוב על עצמך.

איך אתם חווים את העונות כאן?

זה מאוד אינטנסיבי! בקיץ זה מרגיש כמו צפון אפריקה ובחורף כמו סקוטלנד – יש ניגוד עצום.

כמה היטב אתם משתלבים בחיים בפורטוגל? בתור יליד גראובינדן, האם אתה מדבר רומנש ומבין קצת פורטוגזית?

עכשיו אשתי מדברת פורטוגזית, אבל אני לא דובר רומנש או פורטוגזית. אני מדבר עם האנשים כאן באנגלית, ככל הניתן.

"כשתכננתי את המטבח חשבתי על מעין מוסך מקורה, חדר לא רשמי שנפתח לגינה. במרכז יש אי עבודה ולעיתים קרובות אנחנו עומדים סביבו."

האם אתה מרגיש בודד לפעמים?

אנחנו מאוד מבודדים כאן, אבל אני אוהב את זה. קיבלנו החלטה מודעת לחיות כאן בנוף הריק הזה. אין סטנדרטיזציה כתוצאה מאינטגרציה חברתית. הבית שלנו נמצא כעשרה קילומטרים מהאוקיינוס, שוכן בין אינספור אלוני פקק. אין דבר מלבד עצים וכמה כבשים. עם זאת, תחושת הבדידות הולכת ופוחתת כל הזמן. פורטוגל הופכת לנקודה חמה. יותר ויותר זרים בונים כאן בתי נופש. לפני חמש שנים, בית הנופש היוקרתי הקרוב ביותר היה במרחק עשרה קילומטרים, עכשיו רק חמישה. למרבה המזל, יש לנו הרבה אדמה ולכן תמיד נהיה לבד.

למה לא רצית נוף לים – זו בדרך כלל המשאלה האולטימטיבית?

באזור שלנו אסור לבנות בתוך הקילומטרים הראשונים מהחוף, ולאחר מכן הנוף לים מוסתר על ידי ממגורות, כבישים וצריפים. במקום מגורינו, הנוף האופקי הלא מקולקל נעלם למרחק הלא מקולקל. זה פשוט נפלא.

איך עלה בדעתך לראשונה לבנות בית שני באזור אלנטז'ו?

חיפשנו בכל רחבי העולם, מהרי האנדים ועד להודו. ואז, כשביקרנו חברים באלנטז'ו לפני שתים עשרה שנה, האסימון נפל והתחלתי לעצב את הבית עוד לפני שרכשנו את הקרקע.

אשתך היא גם אדריכלית. תכננתם את Villa Além יחד?

בשלב התכנון דיברנו על זה בלי סוף. בכל הנוגע לנושאי עיצוב, בסופו של דבר הייתה לי את המילה האחרונה בעוד שלאשתי יש רעיונות טובים יותר לגבי העניינים העסקיים. כך היה גם לגבי הבית שלנו בפורטוגל.

אתה פרפקציוניסט. יצרנית מכשירי החשמל השווייצרית, V-ZUG, ידועה גם בתשומת הלב שלה לפרטים. האם אתה רואה הקבלות כלשהן?

אני שואף לשלמות במחשבותיי ובמעשיי, ולא מייחס ערך רב לעיצוב המונע על ידי שירה. אני רואה את הגישה הזו גם ב-V-ZUG. צורתו של מכשיר חשמלי של V-ZUG היא המהות של חשיבה צלולה. אלו מכונות מדויקות המיוצרות בעקביות ולשלמות – לא רק אובייקטים עיצוביים מרשימים.

באילו מכשירי חשמל למטבח אתם משתמשים על בסיס יומי?

ציידנו את המטבח שלנו במכשירי V-ZUG, כולל כיריים אינדוקציה, תנור, מדיח כלים, מקפיא וארון יין.

זה ברור שהמטבח מאוד חשוב לכם. איזה סוג של מאכלים אתם מעדיפים לבשל?

אני מעדיף מאכלים איטלקיים. אבל אני גם נהנה לבשל מאכלים טיפוסיים ממולדתי, כמו פיצקורי ומאלונס. אשתי, לעומת זאת, טובה יותר בהכנת דגים ובשר. אני חייב להודות שהכישורים הקולינריים שלה הרבה יותר מתוחכמים משלי. כאן בפורטוגל תוכלו למצוא מוצרים מעולים הן בשווקים והן בחנויות מוזלות – עגבניות ארומטיות להפליא, דגים טריים להפליא, ירקות נהדרים וכמובן, חזיר שחור. זה הופך את הבישול למהנה עוד יותר.

ראיון זה הופיע ב-Neue Zürcher Zeitung בתאריך 19.09.2022.