יצירת נצחיות: Martin von Freeden על העיצוב של V-ZUG

האם אתה זוכר את הרגע שבו הבנת שעיצוב יהיה מפעל חייך? 

אני חושבת שהכל התחיל כשהייתי ילד. אהבתי דגמים מוקטנים ותמיד בניתי משהו — מטוסים, מכוניות, אופנועים, סירות. אפילו יצרתי עיצובים משלי, יצרתי מטוסים מעץ בלסה ושילוב רכיבים חשמליים, שלטים ומנועים. בבית הספר התלהבתי משיעורי אמנות ולעתים קרובות ציירתי רישומים בשם חברי לכיתה. למרות שנרשמתי למסלול למנהל עסקים באוניברסיטה, המשכתי לחלום על עיצוב. רק אחרי טיול באירופה עשיתי סוף סוף את המעבר, והתחלתי ללמוד עיצוב תעשייתי. 

הייתה לך השכלה פורמלית כמעצב תעשייתי. מה היו השיעורים החשובים ביותר שלמדת במהלך אותה תקופה? 

לגשת לדברים אחרת ולחשוב מחוץ לקופסה. לדוגמה, אם אתה צריך לעצב מחדש בקבוק, אל תתחיל עם הבקבוק עצמו. במקום זאת, התחל עם הצורך הבסיסי — בין אם זה מיכל למים או דרך להעביר אותו מ-A ל-B. הלך הרוח הזה מוביל לרוב לפתרונות חדשים לגמרי, שחיוניים למעצב. שיעור חשוב נוסף שלמדתי הוא החשיבות של סיפור סיפורים: לכל מוצר צריך להיות סיפור מאחוריו.

האם השכלתך הדגישה כישורים טכניים, יצירתיות או איזון בין שניהם? איך זה עיצב את הפרספקטיבה שלך? 

זה היה איזון של שניהם. כשאני מתחיל לעצב, אני מתחיל בשואל את עצמי "מהם צרכי הלקוח?". ואז אני משרטט רעיונות. אז הייתי אומר שהגישה שלי היא יצירתית וטכנית כאחד. אני מנסה לשמור על ראש פתוח תוך מחשבה על יישום, עלויות או כדאיות.

מהן תכונותיו של מעצב טוב? 

תשוקה, לפני הכל. אבל זה חל על כל קריירה, אתה צריך באמת לאהוב את מה שאתה עושה כי אתה תעשה את זה במשך זמן רב. הסקרנות חשובה לא פחות. להישאר מעודכן במה שקורה בעולם — היסטוריה, תנועות חברתיות, פיננסים, אופנה, עיצוב רהיטים, עיצוב מכוניות, הכל.  

למדת בבואנוס איירס ואחר כך עברת לשוויץ. במה שונות שתי המדינות הללו מנקודת מבט עיצובית? האם אתה חושב שהשילוב יוצא הדופן הזה השפיע על הגישה שלך? 

אני אוהב להגיד שאני תוצר של שני העולמות, שניהם עיצבו את הלך הרוח והאישיות שלי בדרכים עמוקות. בארגנטינה, פילוסופיית העיצוב די דומה למה שתלמדו ב-Politecnico di Milano — רגשית יותר, עם התמקדות חזקה באסתטיקה. בשוויץ, הגישה רציונלית יותר, נקייה יותר וקרובה יותר לעקרונות הבאוהאוס, למרות שהבאוהאוס השפיע על כל תנועות העיצוב. העיצוב הדרומי יותר מרדני ופחות פרפקציוניסטי, ואני אוהב לשחק עם שתי ההשפעות האלה. כשהצטרפתי ל-V-ZUG הבאתי דגש על היופי. לעתים קרובות אני אומר שיופי הוא פונקציה. יופי ורגש חיוניים.

מי היו ההשראה או המנטורים הגדולים ביותר שלך בעולם העיצוב? 

דיטר ראמס, יותר מכל. בעיצוב רכב, Giorgetto Giugiaro הוא מהגדולים, alongside Marcello Gandini וFlaminio Bertoni-. Giuggiolo יצר יצירות מופת רבות של עיצוב תעשייתי, כולל Volkswagen Golf ו-Fiat Panda — הוא אפילו הציל חברה עם הרעיונות שלו, וזה מדהים. לאחר מכן יש Achille Castiglioni, Charles ו Ray Eames, Zumthor ו Max Bill. וכמובן, Jony Ive מתוך Apple. אני גם מעריץ מעצבי אופנה, במיוחד את Yohji Yamamoto. 

אתה מזכיר את דיטר ראמס לעתים קרובות. האם יש עקרונות עיצוב או רעיונות שלמדת בתחילת הקריירה שלך שאתה עדיין מסתמך עליהם היום? 

כן, המוטו שלו "פחות, אבל טוב יותר" תואם באופן מושלם לפילוסופיה של V-ZUG. אחד העקרונות המנחים שלי הוא ליצור ערך ללקוחות על ידי עיצוב מוצרים שמביאים סיפוק מתמשך, משהו שהם יכולים להעריך כל יום ולהתגאות בבעלותם. לאחרונה קניתי ספה חדשה, ואין הבדל מהותי בין ספה מכוערת ליפה. לשניהם יש מבנה, שניהם מכוסים בבד, אבל הגישה מאחוריהם שונה לגמרי. 

בשבילך, מה הופך עיצוב לנצחי ומרתק רגשית? 

עיצוב נצחי נובע מצמצום — פחות חלקים ושלבי ייצור, צורות פשוטות יותר, פלטה מוגבלת של צבעים וחומרים, אלמנטים גרפיים מינימליים. פחות נותן לך יותר. קלות השימוש היא קריטית באותה מידה. אם משהו מורכב מדי, אנשים נוטשים אותו במהירות. כדי שמוצר יהיה מרתק רגשית, הוא חייב להיות יפה. היופי מגיע מאיכות החומר, גימורים, צורות רכות וממשק משתמש מעוצב היטב. התנורים שלנו, למשל, הם גם נצחיים וגם מרתקים רגשית כי התמקדנו בחומרים, בהנדסה ובפרטים — כמו הידית והמחוון. האינטראקציה חלקה הודות לממשק המשתמש — אנו קוראים לזה "הנאת השימוש."

כיצד הגעת להצטרף ל-V-ZUG, ומה משך אותך לחברה? 

התגייסתי לחברה לפני תשע שנים. לפני כן עבדתי בסטודיו לעיצוב וסטארטאפים בעיצוב והנדסה. העבודה הראשונה שלי בדרום אמריקה הייתה עבור חברת מוצרי חשמל ביתית דומה מאוד ל-V-ZUG. מעולם לא רציתי לעבוד עבור תאגיד גדול: V-ZUG הוא בגודל המושלם, לא גדול מדי, לא קטן מדי. זהו מותג מדהים עם ערכים חזקים: דיוק שוויצרי, רגישות אסתטית ואיכות יוצאת דופן. נמשכתי גם לאסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית שלה ולמודרניזציה של המותג בשוויץ, שהפכה שם מבוסס היטב בשוק הביתי שלה לנוכחות גלובלית. אבל מעל הכל היא הקבוצה. אני נהנה במיוחד לשתף פעולה עם עמיתים בתחומים שונים — ניהול מוצר, הנדסה, ייצור, מעבדות בדיקה, תוכנה, מכירות ושיווק — כדי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר עבור הלקוחות שלנו. 

כיצד אתה מאזן בין ההיבטים היצירתיים והאסטרטגיים של תפקידך? 

אני לוקח על עצמי נקודות מבט שונות, בדומה לשיטת Edward De Bono’s שישה כובעי חשיבה, מעבר בין יצירתיות, ייצור, עסקים ושיווק. השתתפות בדיונים עם צוותים מגוונים והתחשבות בנקודות מבט שונות עוזרת גם היא במציאת האיזון הנכון.

כמה מהאישיות שלך אתה חושב משתקף במוצרים של V-ZUG? 

אני חושב על זה המון. כמובן, יש את ההיסטוריה של החברה, ההנחיות והזהות המבוססת, אבל אני משוכנע שאם מישהו אחר היה תפקידי, העיצוב היה שונה. קחו למשל את Louis Vuitton: המותג נשאר זהה, ובכל זאת הסגנון Virgil Abloh’s היה נבדל מ-Pharrell’s. זה אולי אחוז קטן, אבל זה עושה את ההבדל. אני מאמין ש-80% מהעיצוב מגיע מה-DNA הליבה של החברה, בעוד שה-20% הנותרים משקפים את המגע האישי של המנהלים האמנותיים.

איך אתה רואה עיצוב מתפתח בתעשיית מכשירי החשמל הביתיים בעשור הקרוב? 

השינוי המשמעותי הראשון יהיה קיימות — בכל רמה. לא משנה מה מישהו אומר, אני מאמין שזה קריטי. חברות יכולות להפחית את הפליטות, לחשוב מחדש על ייצור ליניארי כדי להפוך אותו למעגלי — כמו שאנחנו עושים ב-V-ZUG. המשמרת השניה היא בינה מלאכותית. כרגע, זו מילת באז, אבל אני לא חושבת שזה bubble. אנחנו כבר משתמשים בבינה מלאכותית בעבודה שלנו, זה מביא ערך עצום בכל יום. השלב הבא הוא להבין איך זה יכול לעשות את אותו הדבר עבור הלקוחות שלנו ולהפוך את חייהם לקלים יותר.

מה לדעתך יישאר קבוע בעיצוב, לא משנה איך הטכנולוגיה או הטרנדים ישתנו? 

כיוון עיצובי ברור — הוודאות לאן פניך מועדות. עיצוב אחד לתנור, אחד לסיר הקיטור, אחד למכונת הכביסה, אחד למקרר. עם וריאציות, כמובן, אבל תמיד בשפה עיצובית אחת ומגובשת בכל הקטגוריות. זה כדור הזהב — ירייה אחת, הימנית. חברות מעטות מצליחות להשיג זאת. זה אולי נשמע פשוט, אבל שמירה על עקביות דורשת הרבה מאוד מאמץ. אני מאמין שאנחנו מצליחים, הודות לעבודת צוות חזקה וחזון חברה ברור.