האם אתה זוכר את הרגע שבו הבנת שעיצוב יהיה מפעל חייך?
אני חושבת שהכל התחיל כשהייתי ילד. אהבתי דגמים מוקטנים ותמיד בניתי משהו — מטוסים, מכוניות, אופנועים, סירות. אפילו יצרתי עיצובים משלי, יצרתי מטוסים מעץ בלסה ושילוב רכיבים חשמליים, שלטים ומנועים. בבית הספר התלהבתי משיעורי אמנות ולעתים קרובות ציירתי רישומים בשם חברי לכיתה. למרות שנרשמתי למסלול למנהל עסקים באוניברסיטה, המשכתי לחלום על עיצוב. רק אחרי טיול באירופה עשיתי סוף סוף את המעבר, והתחלתי ללמוד עיצוב תעשייתי.
הייתה לך השכלה פורמלית כמעצב תעשייתי. מה היו השיעורים החשובים ביותר שלמדת במהלך אותה תקופה?
לגשת לדברים אחרת ולחשוב מחוץ לקופסה. לדוגמה, אם אתה צריך לעצב מחדש בקבוק, אל תתחיל עם הבקבוק עצמו. במקום זאת, התחל עם הצורך הבסיסי — בין אם זה מיכל למים או דרך להעביר אותו מ-A ל-B. הלך הרוח הזה מוביל לרוב לפתרונות חדשים לגמרי, שחיוניים למעצב. שיעור חשוב נוסף שלמדתי הוא החשיבות של סיפור סיפורים: לכל מוצר צריך להיות סיפור מאחוריו.
האם השכלתך הדגישה כישורים טכניים, יצירתיות או איזון בין שניהם? איך זה עיצב את הפרספקטיבה שלך?
זה היה איזון של שניהם. כשאני מתחיל לעצב, אני מתחיל בשואל את עצמי "מהם צרכי הלקוח?". ואז אני משרטט רעיונות. אז הייתי אומר שהגישה שלי היא יצירתית וטכנית כאחד. אני מנסה לשמור על ראש פתוח תוך מחשבה על יישום, עלויות או כדאיות.
מהן תכונותיו של מעצב טוב?
תשוקה, לפני הכל. אבל זה חל על כל קריירה, אתה צריך באמת לאהוב את מה שאתה עושה כי אתה תעשה את זה במשך זמן רב. הסקרנות חשובה לא פחות. להישאר מעודכן במה שקורה בעולם — היסטוריה, תנועות חברתיות, פיננסים, אופנה, עיצוב רהיטים, עיצוב מכוניות, הכל.
למדת בבואנוס איירס ואחר כך עברת לשוויץ. במה שונות שתי המדינות הללו מנקודת מבט עיצובית? האם אתה חושב שהשילוב יוצא הדופן הזה השפיע על הגישה שלך?
אני אוהב להגיד שאני תוצר של שני העולמות, שניהם עיצבו את הלך הרוח והאישיות שלי בדרכים עמוקות. בארגנטינה, פילוסופיית העיצוב די דומה למה שתלמדו ב-Politecnico di Milano — רגשית יותר, עם התמקדות חזקה באסתטיקה. בשוויץ, הגישה רציונלית יותר, נקייה יותר וקרובה יותר לעקרונות הבאוהאוס, למרות שהבאוהאוס השפיע על כל תנועות העיצוב. העיצוב הדרומי יותר מרדני ופחות פרפקציוניסטי, ואני אוהב לשחק עם שתי ההשפעות האלה. כשהצטרפתי ל-V-ZUG הבאתי דגש על היופי. לעתים קרובות אני אומר שיופי הוא פונקציה. יופי ורגש חיוניים.